אפוקליפסת האוטומציה – השפעות ההתקדמות הטכנולוגית בעולם הבינה המלאכותית על תעשיית ההייטק ועובדיה

תוכן עניינים

בזמן שכולם מתלהבים מכל התקדמויות הבינה המלאכותית שיצאו לאחרונה ונפתחו לקהל הפרטי, מנסים לכתוב פרקים חדשים של “חברים” או שירים חדשים של אמינם דרך מודלים כמו CHATGPT, מתרגמים חלומות הזויים לאימג’ים דרך מערכות כמו מידג’רני (וזה הרבה יותר ממה שאי פעם רצינו לדעת על תת המודע של החברים שלנו…), יוצרים מוזיקה דרך מחולל שירים או בוהים בפרצופים של אנשים שלא קיימים דרך מחולל הפרצופים (אזהרת טריגר: זה באמת מבהיל להסתכל על אנשים שמעולם לא היו קיימים והומצאו דרך מכונה. לא לבעלי לב חלש) – ישנם אנשים קצת פחות מרוצים. אנשי הייטק שבטוחים שעוד 5 שנים זה יהיה רובוט שיאכל גלידה במטבחון וישחק פינג-פונג בהפסקה במקומם, בעלי מקצוע בעולם הדיגיטל ששלפו את התואר מהארון והתחילו לחשוב על מקצוע אחר שהם יכולים לעבוד בו – בקיצור, כל האנשים אותם הבינה המלאכותית מתיימרת להחליף.

לפני שנצלול לעומק, בואו ניקח רגע צעד אחורה. על מה בעצם אנחנו מדברים?

הבינה המלאכותית (AI) השפיעה משמעותית על תעשיית הטכנולוגיה בשנים האחרונות, עם פיתוח מודלים מתקדמים של שפה כגון GPT-3 של OpenAI, מחולל האומנות והגרפיקה של MidJourney ועוד. למערכות הבינה המלאכותית הללו יש את היכולת לבצע משימות שבעבר היו אפשריות רק לבני אדם, כמו כתיבת מאמרים, הלחנת מוזיקה ואפילו יצירת קוד. התחכום ההולך וגובר של הבינה המלאכותית הוביל הן להתרגשות והן לדאגה בתעשיית הטכנולוגיה, שכן יש לה פוטנציאל לחולל מהפכה בדרך העבודה, אך אותו פוטנציאל גם מעלה שאלות לגבי עתיד התעסוקה ותפקידם של בני האדם במגזר הטכנולוגי.

כשאתם קוראים את פסקת ההסבר הזו – מה עובר לכם בראש? זה מסקרן אתכם, מפחיד אתכם, מעניין אתכם? ומה אם נאמר לכם, שאת הפסקה הזו לא כתב אדם אלא… המכונה בעצמה? נהיה קצת יותר מעניין, לא?

 

כחלק מהניסוי שלנו, ביקשנו ממנגנון CHATGPT לכתוב פסקת פתיחה למאמר על השפעות הבינה המלאכותית על תעשיית ההייטק ועובדיה, וכפי שהוא הטיב לכתוב בשורתו התחתונה ואנחנו רמזנו בפסקת הפתיחה – שאלות לגבי העתיד התעסוקתי של כולנו עולות לא פעם. במיוחד כאשר המערכת מוכיחה שהיא יכולה לכתוב פסקת פתיחה איכותית ומעניינת, לא פחות ממה שהייתה יכולה לכתוב קופירייטרית עם ניסיון של 10 שנים.

אז זה נכון שאנחנו אלה שהיינו צריכים לכוון את המערכת, לתת לה את הפקודה המדויקת מה לכתוב, ואז גם לקחנו את התוכן באנגלית, תרגמנו ואפילו מעט ערכנו כדי להפוך אותו לפסקה ראשונה ראויה בכתבה שלנו, אבל האמת עומדת מול הפרצוף שלנו והיא איננה משתמעת לשתי פנים – אנחנו אכן ברי החלפה בידי מכונות. או בנימה קצת יותר אופטימית, האופן בו אנו מבצעים משימות בעולם הדיגיטלי משתנה; מחד, מקל עלינו בביצוע המשימות שלנו ומספק לנו השראה בלתי פוסקת, ומנגד – מהווה מעין תחליף לגרפיקאים, כותבי התוכן ואפילו המתכנתים שבינינו. אז אחרי כל זה, איך באמת נראה העתיד דרך משקפי ה-AI?

יצאנו לשוחח עם מיטב המומחים של מכללת ג’ון ברייס, המכללה ללימוד מקצועות ההייטק, כדי לשמוע מה הם חושבים על התקדמות הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, ומה ההתקדמות הזו באמת מבשרת עבור עובדי התעשייה.

מקצועות Future-safe

לפני הכל, רצינו להבין כיצד בכלל הבינה המלאכותית נוגעת בתחומי ההייטק השונים. האם ישנם ענפים שיכולים להיות בטוחים שהגלידה במטבחון מובטחת להם לעוד עשור קדימה, והאם יש כאלה שצריכים להירשם לקורס עבודה סוציאלית או תזונה (כי מסתבר שמקצועות בריאות הנפש והגוף הם המקצועות הכי Future-safe, כלומר שיש את הסיכוי הגבוה ביותר שיהיה צורך במקצועות הללו גם בעוד 20 שנה לפי מחקרים אחרונים)?

בנצי שפירא, מנהל אקדמי של “קורס ניהול מערכות המידע (CIO) – מנמ”ר בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית” ומנכ”ל חברת “BIM ניהול ויעוץ מערכות מידע” אומר: “אחת המטרות המצופות ממנהל מערכות מידע בארגון , בנוסף לשמירה על הקיים והשגת יעדי הארגון, נוגעת בנושא החדשנות. אין ספק שאחד הכלים המרכזיים לקידום החדשנות  בארגון וכפועל יוצא, הכנסת עסקים חדשים והגדלת ההכנסות, היא הבינה המלאכותית”.

לירן בן חיים, אחראי תחום ה-DATA בג’ון ברייס, בעל בית תוכנה המפתח מוצרים שונים, מערכות מידע ומערכות עתירות DATA מוסיף: “הבינה המלאכותית משפיעה מאד על עולם ה-DATA. בשנים האחרונות ראינו כיצד כמויות אדירות של DATA משתלבות בארגונים שונים, וקיימת היום נגישות למידע וגם ליכולות עיבוד מדהימות. היום, גם חברה קטנה שרוצה להריץ תהליך עיבוד מאד כבד, כזה שמצריך מחשבים שעלותם מיליוני דולרים, יכולה לגשת לתהליכים הללו דרך הענן. החומרה זמינה, המידע זמין. כתוצאה מזה יכולים לבנות מערכות לומדות, מערכות חכמות שיכולות לשנות את ההתנהגות שלהן, ורואים את השינויים האלה בהרבה מאד תחומים”.

דוד שיפמן, ראש תחום סייבר בג’ון ברייס ומנכ”ל חברת ThinkCyber מוסיף ומרחיב: “נושא הבינה המלאכותית אינו חדש, אך נדמה כי שנת 2023 תיזכר כשנת ה-AI, מכיוון שההתקדמות ביכולות העיבוד הגיעה לנקודה שמאפשרת לבינה המלאכותית לעבוד בצורה מאוד מתקדמת. הבינה המלאכותית תאפשר פיתוח מהיר יותר של כל מה שהכרנו עד היום, כולל פיתוח מוצרים, יכולת לצפות תקלות עתידיות ועוד. מכיוון שכל העולמות, גם ה-Low-tech וגם ה-High-tech מצריכים שימוש במחשבים, רשת ואינטרנט, הבינה המלאכותית מאוד קריטית לתחום הסייבר. הטכנולוגיה תעזור לצד המגן, ולצערנו גם לצד התוקף. ההשפעה השלילית כבר התחילה: תוקפים משתמשים בבינה מלאכותית כדי לייצר וירוסים מורכבים, תקיפות מתקדמות ועוד. יש כאלה שעבורם גם ייעול השווקים ופיטורי עובדים מיוחס לחלק מן ההשלכות השליליות של הקדמה הזו. אנחנו נצטרך לבצע שינוי מעמיק כבר ברמת בתי הספר; תלמיד שלא יכיר את העולם הטכנולוגי, או שלא יעבור הכשרה מתאימה, ימצא את עצמו מתאמץ לשווא לעמוד בקצב השינוי”.

החשש מן ההשפעות השליליות של הבינה המלאכותית ניכר גם בדבריהם של מומחים נוספים. דורון מידן – מנהל תחום תשתיות ואבטחה בענן בג’ון ברייס וארכיטקט ראשי בחברת Liquidity Capital לענן ואבטחה בענן אומר: “בתחום שלי הבינה המלאכותית עוזרת לכתוב קוד תוכנה, בין אם זה לאוטומציה של תהליכים ובין אם לאפליקציות. כמו כן, אנחנו משתמשים בבינה המלאכותית לבדוק תהליכים שונים במסגרת פיתוח. עם זאת, ההשפעה של הבינה המלאכותית היא גם שלילית. לצערנו, זיהנו פעילות שלילית של הבינה המלאכותית ביצירת קוד זדוני שמשמש לפריצה לחברות”.

טל פלורנטין, מחבר הספר ״חוויית המשתמש״, ממובילי תחום ה-UX בישראל, אמנם משתף על האופן בו הבינה המלאכותית משפיעה על התחום שלו, אך גם מצהיר כי כוונות לחוד ומציאות לחוד: “כמו בעולמות תוכן אחרים, גם בעולם חוויית המשתמש, אפשר לראות איך ChatGPT ומחוללי התמונות מייצרים רעש. לכאורה, כבר אין צורך בכותבי חוויית משתמש (מיקרו-קופי, UX Writer) ומנועי ה-AI יכולים לעצב ממשקי משתמש,
אבל בפועל – זה ממש לא המצב”. לדעה זו מצטרפים גם רוב המומחים האחרים איתם שוחחנו.

רגע, אז אין בעצם ממה לחשוש?

דותן קופר, מנהל תחום הגרפיקה בג’ון ברייס, עצמאי בעולם הגרפיקה ומתמחה ב-UXUI, עובד עם חברות הייטק ומשרדי פרסום מסביר: “היום מבחינת התוצאות הוויזואליות, קצת קשה להשתמש בזה בצורה מסחרית. אי אפשר ממש לייצר פוסטר מא’ עד ת’ באמצעות בינה מלאכותית. העולם של המעצב הגרפי לא ירד לטמיון, ועם איפה שהטכנולוגיה ממוקמת היום, זה גם רחוק מאד. לעבוד מול לקוח ולדעת ליישם באמת את התוצאות של הבריף, זה משהו אנושי, וגם הלקוח לא באמת יודע אם מה שהוא יקבל מבינה מלאכותית זה מה שכדאי לו להשתמש בו. גם אם נשתמש בבסיס שיצרה הבינה, הלקוח חייב בעל מקצוע שיכוון אותו, מה להוסיף, מה להוריד, איך מעבים את התוכן, איך מחדדים את המסר. הבינה המלאכותית לא יודעת לעשות את זה”.

לירן בן חיים מחזק: “כל הכלים הללו כמו CHATGPT, או כלים דומים שצצים מדי יום, לומדים מתוך חומר קיים. הם יכולים רק להחליף יכולות חיפוש, אבל עם כל הכבוד לטכנולוגיה, לבינה המלאכותית אין אינטואיציה. כל התרחישים הללו על המחשבים שמשתלטים והמטריקס מתממש לא מציאותיים. הממשק יכול להרכיב תשובות מדהימות אבל רק מתוך משהו קיים. הוא לא יכול להמציא דברים חדשים”. לירן נותן דוגמה נהדרת להמחשת המגבלות של המערכת: “כשהיינו ילדים, היו חדים לנו חידה מוכרת, לאמא של דן יש שלושה ילדים – רינה, דינה, ואיך קוראים לילד השלישי? כששאלו את מערכת ה-CHATGPT את השאלה הזו – היא לא ידעה לענות עליה”.

טל פלורנטין ממשיך ומחדד: “כלי כמו CHATGPT הוא אכן חבר עזר מועיל, שיכול לשפר ולזרז תהליכים. הוא עוזר לדייק ניסוחים, לכתוב מהר יותר תוכן באנגלית, מנסח ומציע רעיונות. ככלי השראה ואסיסטנט דיגיטלי – הוא מדהים. אבל נכון לעכשיו, הוא לא יותר מזה. התפקיד של מאפייני חוויית המשתמש מתחיל בהבנה מעמיקה של קהל היעד, הצורך והמוצר, וממשיך ביצירת ממשקי משתמש מדויקים שמייצרים מפגש אפקטיבי ומנצח. אם לא ניתן לצ׳ט את הבריף הנכון, הוא לא יוכל לייצר לנו בעצמו טקסטים מדויקים שמתאימים למוטיבציות שלנו. יתרה מכך, לתוכן שהצ׳ט מייצר חסרים מאפייני הדיוק והנשמה שמאפייני חוויית משתמש יודעים וצריכים להעניק.. הדבר נכון גם למידג׳רני וחבריו. למנוע ה-AI שמייצר את התמונות אין כל יכולת להבין את קהל היעד, להבין לעומק את הסיטואציה שאתם מנסים לפתור או את ההתנהגות שאתם מנסים לייצר, והוא לא יידע להמליץ לכם איזה ממשק משתמש ימכור יותר, יניע יותר לפעולה או יוביל למשך זמן שימוש ארוך או קצר יותר בהתאם למוטיבציות שלכם. את כל אלה – תצטרכו אתם להחליט, והעיצובים המרגשים שהמנוע יניח לפניכם עלולים להסיח את דעתכם. בעיה נוספת היא בטעויות הקטנות והמציקות שמחוללי התמונות מבצעים. המקום המטריד ביותר הוא ידיים. מנועי ה-AI פשוט לא מצליחים בשלב זה להבין שיש לנו 5 אצבעות. הם מייצרים שילובי אצבעות מוזרים ומלחיצים. הבעיה הזו לא מתקיימת רק עם אצבעות. אם תבקשו מהמנוע ליצור סביבת עבודה משרדית, תגלו שהמקלדת עשויה משטיח במקום מכפתורים ושלרובנו יש 2-3 עכברים, 4 כוסות קפה, ועוד כל מיני אובייקטים מסתוריים שמוצגים על השולחן”.

ועכשיו לתכל’ס – מה כן הולך להשתנות בתקופה הקרובה?

בנצי שפירא אומר שכן ישנם שינויים שנרגיש בשוק העבודה: “סביר שבינה מלאכותית תייתר מספר מקצועות, למשל בתחום המענה האנושי (CALL CENTER), או בקווי הייצור, בהם כבר כיום שולטים הרובוטים, למשל בעולם ייצור הרכבים”. דוד שיפמן מוסיף: “זמן קצר עד שנוכל לראות שינוי מרחיק לכת. זה יתחיל בעובד הפשוט, שיוסיפו לו מערכות לייעול תהליכים, ויטפס בשרשרת הניהול. בשלב ראשון, הבינה המלאכותית תעזור לנו, תלמד את דרכי הפעולות שלנו ואפילו תייעץ לנו לשנות טכניקות כדי לקבל תוצאות טובות יותר – בנייה, רפואה, כלכלה, צבא, סייבר, ועוד ועוד. בהמשך, כשתהיה שליטה טובה יותר ונלמד את יכולות הטכנולוגיה בצורה מעמיקה, חברות חלוצות יחלו בייעול שורות כוח אדם. הבינה המלאכותית תעזור לפתח תחומים חדשים שאנחנו עדיין לא מכירים, ככה שקשה להאמין שכוח האדם יוחלף לחלוטין, אבל בהחלט נראה שינוי. בשנה האחרונה החלפנו אצלנו ב- ThinkCyber עובדים ביכולות מלאכותיות שפיתחנו אצלנו במערכת ה – Specto. עם הטכנולוגיות החדשות, אני בטוח שאנחנו נראה את זה קורה יותר ויותר”.

אייל שניידר, מנהל תחום ניתוח מערכות מידע בג׳ון ברייס ובעלים של חברת ייעוץ שעוסקת במתן פתרונות ארכיטקטורת ואינטגרציית תוכנה במערכות מידע מסכם את השינוי שלדעתו מתרחש כבר עכשיו: “הבינה המלאכותית כאן להישאר, ובזה אין ספק. המשמעות היא שינוי והשפעה משמעותית על עולם הנדסת התוכנה, עולם הנתונים וענף ההייטק בכללותו. תחומים ומקצועות דוגמת פיתוח קוד קלאסי, עיצוב ממשקים, גרפיקה ואנימציה יושפעו כולם מהרוח החדשה של הבינה המלאכותית. ברוח הדברים המדהימים שפגשנו בחודשים האחרונים, ניתן לומר שבעתיד לא ממש ״נכתוב״ קוד ידני היינו, פיתוח קוד קלאסי כתוכניתנים, אלא יותר ננחה או נכוון את מערכות ומודלי הAI- לקראת הצרכים שלנו, והמימוש יעשה על ידי המערכות. המשמעות של זה היא שנאלץ לשנות את הדרך שבה אנו מלמדים מערכות מידע, פיתוח תוכנה והנדסת קוד ובמקביל נהיה חייבים לשנות את האופן בו אנו מעריכים ובודקים את אנשי המקצוע”.

לפי התחזיות, קל להבין כי בעתיד הקרוב כמעט כל בעל מקצוע בעולם הטכנולוגיה והדיגיטל יהיה חייב לבצע התאמות, ללמוד את הבינה המלאכותית ולהתייחס אליה כאל כלי נחוץ והשראה ולא כאויב שנועד לנשל אותו מתפקידו. עמידה בקצב ההתפתחויות, למידה וצמיחה יהיו חלק בלתי נפרד ממנת חלקו של כל עובד, ונדמה כי העתיד טומן בחובו רק תוצאות טובות יותר, בזמן קצר. אך מה מציע העתיד המעט יותר רחוק, וכיצד יראה העולם ושוק העבודה בעוד עשור? אם אתם סקרנים לגלות מה חושבים המומחים שלנו, המשיכו לעקוב כי בקרוב נשתף אתכם בתחזיות שלהם, ואתם ממש לא רוצים לפספס אותן….

 

נגן וידאו

זיו מנדל, מתוך ראיון לתוכנית “זה הדיבור” ברשת 13

תוכן עניינים

Schedule Appointment

Fill out the form below, and we will be in touch shortly.

לא הצלחנו לאתר את הטופס.

בודק...