הקבוצה מזמנת למידה וחשיפה למוזיקה, ואף כוללת סרטוני הסברה הדרכתיים כיצד להשתמש באפליקציית השירים המתוחכמת שפותחה במיוחד עבור הקבוצה. ניתן למצוא אותה בכתובת: http://www.facebook.com/HangtheDJfans
קבוצה כזו מקדמת למידה שיתופית סביב מוזיקה, באמצעות רשת חברתית.
במאמר זה אתמקד ברשתות חברתיות, בדגש על למידה בקבוצות חברים ברשתות אלה. אדון בתרומה הפוטנציאלית שלהן לתהליכי למידה ואציג שני גורמים מרכזיים התורמים לתהליך הלמידה ברשת חברתית. גורמים אלה הינם תחושת השייכות לקבוצה וחיזוק המומחיות, והם לתפיסתי הגורמים המפרידים בין קבוצת למידה אפקטיבית ותורמת, לבין קבוצות הקיימות רק “על הנייר” שלא מצליחות לייצר שיח לימודי מתקדם.
קצת היסטוריה
ניתן לדבר על אבולוציה לאורך השנים של מדיה כאמצעי למידה, תוך סימון שלוש אבני דרך:
כיצד למדנו באמצעות כל אחד מאמצעים אלה?
בימי הרדיו, ועד היום באמצעות הטלוויזיה, נעשה שימוש באמצעי לימוד אחד ריכוזי אשר מעביר מידע המגיע ממקור אחד ברור. אנשים אשר שמעו ושומעים תוכניות רדיו, מאזינים למידע המגיע משדרן מסוים, ונהנים מתכנים המגיעים ממקור ריכוזי שמייצג פעמים רבות את הממסד (כגון מהדורת חדשות). כך גם הטלוויזיה המסורתית, שידרה עבורנו מידע ריכוזי המגיע ממקור אחד. כיום מגמות הריאליטי, שליחת SMS בתגובה לתוכנית (כגון בחירת מועמדים בתוכנית), הפכו את הטלוויזיה למכשיר אינטראקטיבי, אולם עדיין נשמרת תקשורת אחד-על-אחד בין צופה לתוכנית.
כשהאינטרנט פרץ לעולם, השתנו פניי הדברים. רבות נכתב על כך, רק אציין שהמעבר המשמעותי בקליטת המידע שלנו הוא המעבר ממקור ידע ריכוזי למקורות מידע רבים המציגים ידע שאינו בהכרח הגמוני ומגיע ממקור מוסמך אחד.
תרומת רשת חברתית לארגון – האם אפשרי?
הלומדים של היום הינם לומדים מתקדמים. מיהו אותו לומד מתקדם? לומד זה הינו מתחוכם, מחובר לעולם בכמה כתובות מייל, מחזיק כמה פרסונות (בפייסבוק, ב LinkedIn ובאתרים נוספים), זוכה להיחשף לשיטות הדרכה מגוונות (למשל, בארגון שלו הוא עובר קורסים פרונטאליים, לומד מלומדות, ועובר חניכה בשטח) והכי משמעותי – הוא מוצף במידע. כמו המדפים בסופר-מרקטים בעידן השפע שלנו, כך גם אנחנו מוצפים במידע ועלינו לברור בין עיקר וטפל. מאחר ולומד הוא גם צרכן של מידע, אערוך אנלוגיה קצרה לעולם הפרסום ולצרכניו: בעולם הפרסום, קיים מעבר מגימיקים פרסומיים קלאסיים שלא בהכרח חודרים אלינו כצרכנים, לגימיקים פרסומיים בעולם הרשתות החברתיות. לדוגמא – חברת Dove מנהלת קמפיין מתוחכם באמצעות הפייסבוק בו היא מציעה משחקים, הזמנה לאירועים, פרסים, הטבות ועוד. חברות רבות מקימות ברשת החברתית קבוצות של נאמני מותג אשר לא רק נהנים מהטבות אלא גם תורמים לרעיונות חדשים לפיתוח המוצר המדובר. מה שעומד בבסיס תפיסה זו הוא ההשפעה החברתית ההדדית בקבוצה – העובדה שאבחר במוצר אם חבר בקבוצה בחר בו. אם חברים בקבוצה מעבירים ביקורת שלילית על המוצר, דבר זה ישפיע על הקנייה שלי, ולהיפך. בדומה לעולם הפרסום, כך גם צועד עולם הלמידה לעבר השימוש בקהילות למידה און-ליין בהן האינטראקציה החברתית משפיעה משמעותית על תהליך הלמידה.
ברור כי ארגונים יכולים רק להרוויח מלמידה חברתית, אולם, עם כל זאת, ארגונים עדיין חוששים משימוש ברשת חברתית. עפ”י אליוט מאסי (Learning Perspectives 2010, http://learning2010.com/ebook ) החששות העיקריים בשימוש ברשת חברתית הם:
- חשש לאובדן פרטיות. ככל שאנו פעילים יותר ברשת חברתית, כך הפרטיות שלנו נפגעת. לדוגמא – בתהליכי חיפוש עבודה, מנהלים רבים נכנסים ל LinkedIn בחיפוש אחר עובדים ונחשפים למידע על המועמד. יתר על כן, רשת ה פייסבוק חושפת עלינו מידע רב שלא תמיד מתאים לנו בעת חיפוש עבודה או קיום קשר מקצועי (כגון תמונות חושפניות, מידע אישי, סטטוס ועוד).
- בטחון מידע. ארגונים מעלים חשש שעובדים יפרסמו מידע סודי או לינקים למידע סודי אשר הארגון אינו מעוניין לחשוף. חשוב להבין שהרשתות החברתיות החדשות מתבססות על זיהוי אישי. בעבר, בעת כניסה לקהילה ברשת, היינו טורחים להסוות את שמנו תחת כינויים מסתוריים כגון cat1968 או youR2orange4Me וכדומה. כיום, זיהוי אישי הוא חובה, מה שהופך את חשיפת המידע למסוכן.
- דיוק המידע. המידע המופיע ברשת חברתית ובכלל ברשת אינו ממקור מוסמך, על כן מנהלים חוששים שעובדים יחשפו למידע לא עדכני ומטעה.
- שבירת גבולות ומבנה היררכי. שימוש ברשת חברתית משנה גבולות ו”מֶשָטח” הבחנות היררכיות. דמיינו מצב בו אחד העובדים שואל שאלה בטוויטר, ולפתע המנכ”ל עונה לו…
ולמרות כל אלה, מלחמת המידע האמיתית היום היא על קשב. קשב הפך למשאב יקר, עקב עומס המידע. למרות החששות, ארגונים היום צריכים לשאול את עצמם – כיצד נשיג את הקשב של העובד שלנו? על אחת וכמה, כיצד נשיג את הקשב שלו לתהליך למידה אמיתי ומעמיק? רשת חברתית מעניקה למנהלים בדיוק את הכלים להשגת קשב זה, מעצם כוחה של האינטראקציה החברתית.
כיצד זה קורה? IBM וחברות אחרות כבר אימצו את כוחה של הרשת החברתית, ופיתחו תפיסה המבססת את הרשת כ water cooler או המטבחון בו נפגשים העובדים. לדוגמא, ב IBM קיימת רשת חברתית הנקראת On Demand Workplace (ODW) . 80% מעובדי החברה נכנסים אליה, קיימות כ 700 קהילות ומדובר בתרומה להתייעלות העבודה בחברה בשיעור של מאות אלפי דולרים.
ולהתרשם מתפיסת הרשת כמקום מפגש משמעותי (כדברי המאמר “Social network sites are the new organizational water-coolers and coffee-makers.”). לא אתמקד כאן בניתוח המקרה המרתק של IBM, אלא אציג את ייחודו של תהליך הלמידה באמצעות קבוצה.
תהליך למידה באמצעות קבוצה
תהליך הלמידה ברשתות החברתיות מבוסס על למידה שיתופית בקבוצה. לעיתים הקבוצות קטנות, ולרב הן מאסיביות וכוללות מאות חברים. למידה שיתופית בקבוצה מתבססת על הגורם המוכר – שיתוף בידע. רבות נכתב על כוחו של שיתוף ידע בקבוצה, לא ארחיב בנושא, אלא אתמקד בשני גורמים פחות מוכרים התורמים לנו לתהליך הלמידה. גורמים אלה אינם טריוויאליים והם אלה שמפרידים בין קבוצת למידה חיה ונושמת, אפקטיבית ותורמת, לבין קבוצות שלא מצליחות לייצר שיח לימודי מתקדם.
גורמים אלה הינם:
- תחושת שייכות החברים לקבוצה
- חיזוק מומחיות בקבוצה
כל אחד מאלה תורם לתהליך הלמידה בצורה הבאה:
תחושת שייכות החברים לקבוצה
תחושת שייכות ברשת חברתית נוצרת כאשר נוצרת קהילה דינמית המגיבה באופן שוטף להתרחשות ברשת. בקבוצת המוזיקה שהוזכרה בראשית הכתבה, Hang the DJ, קיימת קהילת כותבים אשר נכנסת באופן שוטף לרשת, ומגיבה. התגובות אינן סתמיות, אלא תורמות באופן מקצועי לנושא המוזיקה, כוללות גם התייחסות אישית תומכת והימנעות מה”ב.צ.ל” שמשמעו – ביקורת אישית פוגעת, ציניות, לגלוג. התייחסות זו, נטולת “ב.צ.ל”, תורמת ללמידה אפקטיבית באמצעות קבוצה. חבר בקבוצה שואל שאלה, או מעלה שיר שאינו מוכר לאחרים, ומיד נוצר דיון חי על הנושא. חברים רבים מעלים לינקים נוספים הקשורים לאמן, לז’אנר, או לנושא השיר, וכך הידע המוזיקלי האישי והקולקטיבי מתרחב. ידע זה נוצר באופן אורגני רק באמצעות הקבוצה, ולא דרך מקור מידע אחד בודד.
חיזוק מומחיות בקבוצה
חיזוק מומחיות בתהליך למידה קבוצתי משמעו איתור של מומחה מקצועי לנושא מסוים. לדוגמא, ברשת LinkedIn יש אפשרות לבעל פרופיל להציג את עצמו כמומחה לנושא, ובעת חיפוש אנשים ברשת בעלי ניסיון בתחום, מגיע החיפוש אליו. מיצוב זה נעשה באופן יזום, אולם קיים גם מיצוב ואיתור מומחיות באופן אורגני וטבעי. בקבוצות רבות בפייסבוק ניתן לראות כיצד מתוך שיח דינמי עולה קול של חבר בקבוצה מומחה בעל ידע מעמיק בנושא ספציפי. אותו חבר בקבוצה תופס באופן טבעי את מקומו המקצועי כבעל ידע, וחברי הקבוצה האחרים מתחילים לשאול אותו שאלות. כך קורה בקבוצת Hang the DJ, בה נוצרים מומחים לז’אנרים ספציפיים. חברי הקבוצה יודעים כי אותו חבר מומחה בכך, שואלים אותו שאלות ואף שולחים לו לינקים ומידע אשר מרחיבים את הידע שלו עצמו.
מומחיות ושייכות במדורת השבט
אם נדמה את הרשת החברתית למדורת שבט, נוכל להבין כיצד במדורה זו קיימים “מומחים” יודעי דבר אשר כל חברי השבט מקשיבים להם, וכן מה משמעות הנאמנות לשבט ותחושת השייכות. תחושת שייכות זו היא הבסיס החזק של הרשת החברתית, ובהעדרה הרשת הופכת להיות בעלת קשרים ריקניים ושטחיים (בפייסבוק מקובל לדבר על weak-ties= חברים ברשת אשר לא באמת מתקשרים עמנו, אלא רק נמצאים ברשימת החברים שלנו). תחושת השייכות מתחזקת אם בקבוצה מתקיימים התפקידים הקלאסיים בקבוצה – תפקיד המומחה המוביל, תפקיד המתנגד, תפקיד הנמנע, תפקיד הליצן ועוד. תפקידים אתה מניעים את התהליך הקבוצתי, ורק לאחר שחברי הקבוצה מרגישים שייכים ובטוחים בקבוצה, הם בשלים ללמידה, קליטה ושיתוף במידע.
לסיכום, אחד הבלוגרים ברשת שאל “ומה יקרה אם שרת האינטרנט ייפול חלילה, כל החברים הרי ייאבדו בתוככי הרשת, יתאדו כעשן במדורת השבט, שנעלמה לה?” (http://netanya.israelnow.co.il/a15181-הפייסבוק-שלי), ובכן, מחקרים מראים שרשתות חברתיות מהוות כיום חלק בלתי נפרד מהשיח התקשורתי שלנו. גופים חברתיים, כלכליים, אנשי פרסום ואנשי חינוך משתמשים ברשתות אלה להשגת מטרות שונות, ומגמה זו תלך ותתחזק. מגמה זו הינה מגמה מתחזקת של שימוש בכלי web 2.0 בעולם הלמידה, שהופכת להיות יותר חברתית ונגישה לכל לומד באשר הוא בעולם.
ללמוד לשתף ולהרגיש שייך הם המפתחות להצלחת הלמידה ברשת החברתית, כשהשיתוף מזין את השייכות והשייכות מחזקת את השיתוף.
