ישראל מכונה לעתים קרובות “אומת הסטארט-אפ”, ולא בכדי. למרות היותה מדינה קטנה יחסית, ישראל התגלתה כמעצמה בתעשיית ההייטק, עם מערכת אקולוגית משגשגת של סטארט-אפים וחדשנות. בחזית ההצלחה הזו עומדים חדי הקרן – חברות פרטיות בשווי של למעלה ממיליארד דולר.
בשנים האחרונות, ישראל ייצרה מספר מרשים של חדי קרן, כולל חברות כמו Wix, Fiverr ו-IronSource. החברות הללו לא רק שמו את ישראל על המפה כמרכז הייטק אלא גם השפיעו משמעותית על הכלכלה העולמית. על פי דו”ח של Start-Up Nation Central, ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם במספר חדי הקרן לנפש, אחרי ארצות הברית וסין בלבד.
אבל מה הופך את ישראל לקרקע פורייה כזו לחדי קרן? יש הטוענים כי מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה קטנה המתמודדת עם אתגרים גיאופוליטיים, אילץ אותה להפוך לחדשנית ומתאימה יותר. אחרים מצביעים על הרקע הצבאי והמודיעיני החזק של המדינה, שהוביל לתרבות של פתרון בעיות ולקיחת סיכונים.
מה מניע את ההצלחה בתעשיית ההיי-טק של ישראל?
את פריחת ההיי-טק של ישראל אפשר לייחס לשילוב של גורמים. ראשית, לממשלה יש תפקיד משמעותי בטיפוח מערכת הסטארט-אפים של המדינה באמצעות יוזמות ותכניות מימון שונות. כך למשל, משרד המדען הראשי מעניק מענקים והלוואות לחברות בשלבים מוקדמים, בעוד שרשות החדשנות תומכת בפרויקטי מחקר ופיתוח. תמיכה ממשלתית זו סייעה לסטארט-אפים לצאת לדרך ולמשוך השקעות.
שנית, בישראל יש כוח עבודה משכיל ומוטיבציה גבוהה, עם דגש חזק על חינוך מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). במדינה יש מספר גבוה של מהנדסים ומדענים לנפש, מה שמספק מאגר של כישרונות לסטארט-אפים. יתר על כן, עובדים ישראלים נוטים להיות בעלי מוטיבציה ויזמות גבוהה, עם נכונות לקחת סיכונים ולנסות דברים חדשים.
לבסוף, מיקומה של ישראל בצומת הדרכים של אירופה, אסיה ואפריקה הפך אותה ליעד אטרקטיבי עבור משקיעים ועסקים בינלאומיים. למדינה יש רשת חזקה של קשרים ושותפויות עם מדינות אחרות, המספקות הזדמנויות לשיתוף פעולה והתרחבות.
האם אחרים יכולים ללמוד מהצלחתה של ישראל?
הצלחתה של ישראל בבניית מערכת אקולוגית משגשגת של היי-טק מציעה שיעורים חשובים למדינות אחרות המבקשות לפתח סצנות סטארט-אפ משלהן. נקודה מרכזית אחת היא החשיבות של תמיכה ממשלתית ביצירת סביבה המטפחת חדשנות ויזמות. ממשלות יכולות למלא תפקיד מרכזי במתן מימון, משאבים ותשתיות לתמיכה בסטארט-אפים, כפי שהוכיחו משרד המדען הראשי ורשות החדשנות בישראל.
לקח נוסף הוא הערך של חינוך STEM וכוח עבודה מיומן ביותר. מדינות שמשקיעות בחינוך ובהכשרה בתחומים אלו יכולות ליצור מאגר של עובדים מוכשרים אשר מצוידים להניע חדשנות וצמיחה במגזר הטכנולוגי. ממשלות יכולות לתמוך בכך על ידי הצעת מלגות ומימון לחינוך STEM, כמו גם תמיכה ביוזמות מחקר ופיתוח להמשך פיתוח תחומים אלה.
שיעור שלישי הוא החשיבות של שותפויות ושיתוף פעולה בינלאומיים. באמצעות שותפויות עם מדינות אחרות, ישראל הצליחה להרחיב את טווח ההגעה שלה ולהיכנס לשווקים חדשים. זה עזר לסטארט-אפים ישראלים לקבל גישה לרשת גלובלית של משקיעים ולקוחות, מה שמספק הזדמנויות לצמיחה והתרחבות.
לבסוף, הצלחתה של ישראל מוכיחה את הערך של לקיחת סיכונים ותרבות של חדשנות. אקוסיסטם הסטארט-אפים במדינה מונע על ידי נכונות לקחת סיכונים ולנסות דברים חדשים, מה שהוביל ליצירת חברות מצליחות רבות. מדינות המעוניינות לפתח סצנות סטארט-אפ משלהן יכולות לעודד תרבות של חדשנות על ידי מתן תמיכה לחברות בשלבים מוקדמים, מתן מימון למחקר ופיתוח, וחגיגת הצלחה יזמית.
עתיד מזהיר: ההשפעה העולמית של חדי קרן ישראלים
חדי קרן ישראלים כבר השפיעו משמעותית על הכלכלה העולמית, והשפעתם רק תגדל בשנים הקרובות. חברות אלו יצרו שווקים חדשים, שהניעו חדשנות וצמיחה במגוון מגזרים.
תחום אחד בו לחדי קרן ישראלים הייתה השפעה משמעותית הוא בתחום אבטחת הסייבר. ישראל נודעה כמובילה עולמית בתחום זה, כאשר חברות כמו צ’ק פוינט טכנולוגיות תוכנה ו- CyberArk Software מובילות את הדרך. חברות אלו פיתחו טכנולוגיות מתקדמות להגנה מפני איומי סייבר, המסייעות באבטחת תשתית קריטית ונתונים רגישים ברחבי העולם.
בנוסף, חדי קרן ישראלים תרמו תרומה משמעותית לתחומי הבינה המלאכותית ולמידת מכונה. חברות כמו Mobileye, שנרכשה על ידי אינטל ב-2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר, פיתחו טכנולוגיות מתקדמות לשיפור הבטיחות והיעילות בתחומים כמו נהיגה אוטונומית. חדי קרן ישראלים אחרים, כמו Taboola ו-Outbrain, כבשו את תעשיית הפרסום הדיגיטלי עם פלטפורמות המלצות התוכן החדשניות שלהם, ועזרו להניע מעורבות ומונטיזציה עבור בעלי אתרים ברחבי העולם.
כמה דוגמאות לחברות שמוגדרות כיוניקורן:
חברת WIZ המציעה פתרונות סייבר – 10 מיליארד דולר.
חברת Rapyd העוסקת בפינטק ואינשורטק – 10 מיליארד דולר.
חברת Fireblocks העוסקת בתחום הבלוקצ’יין – 10 מיליארד דולר
חברת Snyk העוסקת באבטחת מידע וסייבר – 8.5 מיליארד דולר.
חברת PAGAYA העוסקת בביג דאטה – 8 מיליארד דולר.
חברת Fireblocks העוסקת בתחום הקריפטו – 8 מיליארד דולר.
חברת ARMIS העוסקת בתחום הבלוקצ’יין – 4 מיליארד דולר
חברת FORTER העוסקת במניעת הונאות בסחר אלקטרוני – 4 מיליארד דולר
חברת VIA שפיתחה תשתית דיגיטלית למערכות תחבורה – 3.5 מיליארד דולר
חברת ETORO משמשת כפלטפורמת מסחר מקוונת למניות, קריפטו וקרנות מדדים – 3.5 מיליארד דולר
חברת AXONIUS העוסקת בתחום הסייבר – 3 מיליארד דולר
לסיכום, ישראל התגלתה כמעצמת היי-טק, המונעת על ידי רוח היזמות הייחודית, התמיכה הממשלתית החזקה והאקוסיסטם המטפח חדשנות. צמיחת חדי הקרן בארץ היא עדות להצלחה זו, והעולם יכול לצפות להתקדמות מתמשכת מסצנת הטכנולוגיה הישראלית.
