הגידול נובע מההתפתחות של סטארט-אפים (כדוגמת Conduit הידועה), גידול בחברות ההייטק הישראליות הגדולות שחוזרות מהודו לישראל (אמדוקס, קומברס) וגידול במרכזי הפתוח הבינ”ל (EMC, AT&T, אלקט לוסנט, יבמ) שחלקם התחילו מרכישת חברות סטארט-אפ והתרחבו למרכזי פיתוח ומעבדות לצרכים נוספים.
אין ספק שכיום האיום הגדול ביותר על תעשיית ההייטק והסטארט-אפים טמון בחוסר היכולת של האקדמיה והמכללות הפרטיות לייצר מספיק כוח אדם איכותי ויש כאן מקרה קלאסי שהכמות עלולה להשפיע גם על האיכות ויכולת ההתמודדות שלנו עם הצרכים של העולם.
בשנים האחרונות מדברים הרבה בתעשיית ההייטק על כך שאחד ממנועי הצמיחה ברמת מקורות כוח האדם לתעשיית ההייטק טמונים בלקיחת כוח אדם מקרב החברה החרדית והערבית. אבל יש מקור כוח אדם נוסף שאיננו משתתף דיו בשוק העבודה של ההייטק ולמרות שמדובר בסוד גלוי , אין כמעט פעילות ממשלתית או פעילות של התעשייה בתחום לפניה לקהילה המגדרית של הנשים והגדלת אחוז הנשים שעובדת בתעשיית ההייטק.
כשבודקים כיום את מצב אחוז הנשים בקרב תעשיית ההייטק וה- IT מגלים תמונה עגומה של אחוז נמוך יחסית של נשים מהרמה של מפתחי תוכנה ודרך הרמה של ראשי צוותים , מנהלי פרויקטים וסמנכ”ל פתוח ומנכ”לים. הדבר נשמע מפתיע מכיוון שהמקצועות בתעשיית ההייטק וה- IT לכאורה אינם נתפסים כמקצועות “גבריים” ובצדק. תעשיית ההייטק וה- IT הייתה לכאורה יכולה להיות מקום עבודה מצוין גם עבור נשים (בדיוק כמו שעבור גברים). בפועל עם השנים אנחנו רואים פחות נשים בהייטק ונשאלת השאלה מדוע. הגורם העיקרי איננו מחסום שהתעשייה שמה בפני נשים אלא העובדה המעשית שכמות הנשים שהולכות ללימודי מדעי המחשב או מערכות מידע באקדמיה נמצאת בירידה וגם במכללות הפרטיות (כמו ג’ון ברייס), כמות הנשים שלומדות את מקצועות התכנות מאוד נמוכה (פחות מ- 20 אחוז במסלולי המובייל לדוגמא).
בסקר שערכנו לסיבות מדוע נשים לא נרשמות ללימודים בתחום התכנות, מדעי המחשב ומערכות מידע מסתבר שנשים כן רואות במקצועות התכנות, ההייטק וה- IT מקצועות “גבריים”, עם דרישה לקריירה תובענית של שעות עבודה מצאת החמה ועד השעות הקטנות של הלילה. גם מחסום הדרישה למתמטיקה מייצר מכשול תדמיתי בכניסה של נשים להייטק.
התוצאה של המצב הינה שיש פחות נשים שהולכות לומדות הייטק וה- IT ולכן גם הנוכחות שלהם בתעשיית ההייטק חסרה וכך מפספסת מדינת ישראל חלק גדול מהנכסים הפוטנציאלים שלה בתחום. אם בוחנים את התזה שההייטק הינו מקום עבודה “גברי” רואים מיד שהדבר ממש לא נכון. יש מקומות עבודה רבים בתחום ההייטק וה- IT שמאפשרים עבודה במקביל לגידול ילדים ומשפחה וקיים כיום גם טרנד חזק מאוד בעולם ההייטק ששם דגש על הצורך באיזון בין העבודה למשפחה ולבית כחלק מההצלחה של העבודה.
מעניין לציין שבעולם ההייטק וה- IT ניתן גם לראות טרנד של השתתפות גדולה יותר של הגבר במטלות של גידול הילדים והמשפחה, הדבר מחזק אפילו יותר את האפשרות של שני בני הזוג לעבוד בהייטק ועדיין לגדל ילדים ומשפחה. התפיסה שכל המקצועות בעולם ההייטק דורשים את הצד הריאלי וידע מעמיק במתמטיקה אינם נכונות ויש תפקידים ומקצועות רבים בתחום ההייטק וה- IT שדווקא הצד ההומני ויכולת ההבנה של הגורם האנושי מהווה את הפקטור להצלחה (במיוחד במקצועות ניתוח המערכות מצד אחד או עולמות האינטרנט והפתוח מערכות לקהל הלקוחות הרחב מצד שני).
בפועל כאמור תעשיית הייטק וה-IT יכולה מאוד להתאים גם לנשים ויש דוגמאות רבות לנשים שהצליחו רבות בישראל ובעולם בעולם ההייטק. על מנת להתמודד עם הבעיה אני קורא למדינת ישראל ולתעשיית ההייטק ראשית להכיר בבעיה ולהשקיע תקציבים ומאמצים בעידוד נשים להליכה למסלולי לימוד והכשרה בעולם ההייטק וה- IT . אני חושב שהשקעה בקמפיין פרסומי שיציג את היתרונות של מקצועות ההייטק לנשים יגדיל את כמות ואיכות המשאבים הזמינה לתעשייה ויחזיר את עצמו בצורה מהירה תוך יצירת מקור זמין של כוח אדם שיאפשר להמשיך ולמנף את תעשיית ההייטק תוך מענה על הצרכים הגדלים.
