אם יצא לכם לעבוד עם DevOps (או אפילו רק לגעת בענן), יש סיכוי טוב ששמעתם את המשפט: אנחנו עובדים עם Docker ו Kubernetes. ואז מגיעה השאלה המתבקשת: רגע, זה לא אותו דבר? ואם לא, למה צריך שני כלים?
הבלבול הזה טבעי, כי Docker ו Kubernetes קשורים מאוד אחד לשני, אבל הם פותרים בעיות שונות לגמרי. בפשטות:
Docker עוזר לכם לארוז ולהריץ אפליקציה בקונטיינר בצורה עקבית.
Kubernetes עוזר לכם לנהל הרבה קונטיינרים, על הרבה שרתים, בצורה אוטומטית ועמידה לתקלות.
וב 2025, ברוב המערכות הרציניות, אתם באמת תשתמשו בשניהם (או לפחות באקוסיסטם שלהם).
רגע לפני: מה זה קונטיינר ולמה כולם עברו לשם?
קונטיינר הוא חבילה שמכילה את האפליקציה שלכם יחד עם כל מה שהיא צריכה כדי לרוץ: קוד, ספריות, תלויות, הגדרות בסיסיות ועוד. היתרון הגדול הוא עקביות: אם זה רץ אצל המפתח, זה ירוץ אותו דבר גם בבדיקות וגם בפרודקשן. זה גם קל ומהיר יותר ממכונות וירטואליות, כי קונטיינרים חולקים את הקרנל של מערכת ההפעלה המארחת ולא סוחבים מערכת הפעלה מלאה לכל שירות.
וכאן נכנס Docker לתמונה.
Docker: מנוע האריזה וההרצה (והשפה שהפכה לסטנדרט)
Docker הוא שם שמכסה בפועל כמה חלקים:
פורמט תמונה (Image) וסטנדרט לאריזה
כלי build שמייצר images
Registry להפצת images (כמו Docker Hub או רישום פרטי)
מנוע שמריץ קונטיינרים (Container Runtime)
Docker הפך לסטנדרט דה פקטו כי הוא הפך את הקונטיינרים לנגישים: אתם מגדירים Dockerfile, בונים image, מריצים אותו בכל מקום, ומקבלים את אותו הדבר.
למה Docker נהיה כל כך פופולרי?
מהירות הקמה והרצה (שניות, לא דקות)
ניידות בין סביבות (לוקאלי, שרת פרטי, ענן)
מודולריות טבעית למיקרו שירותים
בידוד בין שירותים
שיפור בתהליכי CI CD (כי build הוא build, בכל מקום)
נקודה חשובה שמפספסים הרבה
Docker זה לא בהכרח הדבר היחיד שמריץ קונטיינרים. היום יש runtimes נוספים כמו containerd (שנפוץ מאוד בעולם Kubernetes). כלומר: אפשר לבנות images בסגנון Docker ולהריץ אותן גם בלי Docker Engine כמותג, ועדיין ליהנות מכל עולם הקונטיינרים.
אז למה לא לעצור פה? כי קונטיינר אחד זה קל. מאה זה כאב ראש.
להריץ קונטיינר או שניים על שרת אחד זה נחמד. אבל במערכת אמיתית, מהר מאוד קורים הדברים הבאים:
יש לכם עשרות שירותים (microservices), כל אחד בקונטיינר
יש עומסים משתנים, וצריך להגדיל ולהקטין אוטומטית
צריך עדכונים בלי להשבית מערכת
קונטיינרים קורסים לפעמים, וצריך להרים אותם מחדש
שרתים נופלים לפעמים, וצריך שהמערכת תשרוד את זה
צריך ניהול תקשורת בין שירותים, שירות דיסקברי, איזון עומסים, הרשאות, סודות, קונפיגורציות, אחסון ועוד
וכאן Kubernetes הופך מטכנולוגיה מגניבה לדבק שמחזיק פרודקשן.
Kubernetes: המנצח על תזמורת הקונטיינרים
Kubernetes (K8s) הוא פלטפורמת קוד פתוח לאורקסטרציה וניהול עומסי עבודה מבוססי קונטיינרים. במקום שתנהלו ידנית מי רץ איפה, Kubernetes מנהלת אשכול (Cluster) של שרתים ומוודאת שהמערכת שלכם נמצאת כל הזמן במצב הרצוי.
התפיסה המרכזית, שמופיעה בהרבה מקורות טובים, היא הגישה ההצהרתית (Declarative):
אתם לא אומרים למערכת תריצי עכשיו קונטיינר פה ושם.
אתם אומרים: אני רוצה 3 עותקים של השירות הזה, עם הגרסה הזו, חשופים בצורה הזו.
Kubernetes דואגת שזה יקרה, ותמשיך לדאוג לזה גם כשדברים נשברים.
מה Kubernetes נותן לכם בפועל?
Self Healing: אם קונטיינר לא מגיב, הוא יוחלף אוטומטית
Scaling: הוספה והסרה של עותקים לפי עומס (אוטומטי או לפי מדיניות)
Rollouts ורולבאקים: עדכון גרסה בצורה מדורגת וחזרה אחורה אם יש בעיה
Load Balancing ו Service Discovery: שירותים מוצאים אחד את השני ועובדים מאוזן
ניהול קונפיגורציה וסודות: ConfigMaps ו Secrets במקום להדביק סיסמאות בקוד
תשתית עקבית: אותם עקרונות על VPS פרטי, On Prem או ענן מנוהל
כמה מושגים שממש כדאי להבין (כי הם חוזרים בכל ראיון DevOps)
Pod: היחידה הבסיסית להרצה (לעיתים קונטיינר אחד, לפעמים כמה יחד)
Deployment: הדרך הסטנדרטית להגדיר שירות ולנהל גרסאות וסקייל
Service: שכבת חשיפה יציבה שמנתבת תעבורה לפודים מתחלפים
Ingress: ניהול כניסת HTTP ו HTTPS מבחוץ (עם דומיינים, נתיבים, TLS)
Namespace: חלוקה לוגית בתוך הקלאסטר (לפרויקטים וסביבות)
Requests ו Limits: הגדרת משאבים כדי למנוע משירות אחד לחנוק אחרים
אז מי מנצח: Kubernetes או Docker?
זו בדיוק הטעות הקלאסית: להשוות כאילו צריך לבחור. הם לא מתחרים באותה שכבה.
Docker הוא דרך לבנות ולהריץ קונטיינר.
Kubernetes הוא דרך לנהל הרבה קונטיינרים בפרודקשן.
לכן ברוב המקרים השאלה האמיתית היא לא K8s או Docker, אלא:
איך אני אורז ומפיץ את האפליקציה? (Docker images, registries, build pipeline)
איך אני מריץ ומנהל את זה בפרודקשן? (Kubernetes orchestration)
במילים אחרות: Docker (או פורמט ה image שלו) הוא חלק מהפתרון. Kubernetes הוא שכבת הניהול שמגיעה כשזה גדל.
מתי באמת לא צריך Kubernetes?
חשוב להגיד את זה בצורה ישרה: Kubernetes הוא כלי חזק, אבל הוא מוסיף מורכבות. לא כל פרויקט צריך אותו.
יכול להיות שלא צריך Kubernetes אם:
יש לכם שירות קטן או אפליקציה אחת
אתם בתחילת מוצר, עם מעט תעבורה, ורוצים לזוז מהר
אין צוות שמסוגל לתחזק קלאסטר (או תקציב לשירות מנוהל)
Docker Compose או שירות PaaS פשוט נותן לכם מענה מצוין כרגע
מצד שני, אם אתם כבר בעולם של מיקרו שירותים, צריכים זמינות גבוהה, עדכונים תכופים, או סקייל אוטומטי, Kubernetes נהיה מהר מאוד ברירת מחדל בשוק.
אוקיי, אבל איך זה נראה בפועל ביום יום?
תסריט טיפוסי בעולם DevOps מודרני:
מפתחים בונים image (Dockerfile)
ה image נדחף ל Registry
CI CD מעלה גרסה חדשה
Kubernetes מבצע rollout מדורג
ניטור מתריע אם יש בעיה
אם צריך, rollback מהיר
ואז מגיעים כלי העזר שמופיעים בהרבה תשתיות אמיתיות:
Helm לניהול חבילות ופריסות מורכבות
Prometheus ו Grafana לניטור ומדדים
NGINX Ingress או Traefik לניהול תעבורה
פתרונות Logging (למשל ELK EFK או חלופות ענן)
פתרונות אבטחה ו Policy (למשל RBAC, Network Policies, image scanning)
אלה בדיוק הדברים שמפרידים בין הפעלתי קונטיינר לבין הרצתי מערכת יציבה בפרודקשן.
למה בשוק העבודה כמעט תמיד תראו את שניהם
הסיבה פשוטה: חברות רוצות אנשים שיודעים את כל השרשרת, מקצה לקצה.
להבין איך אורזים, מבטיחים עקביות ומנהלים תלויות (Docker images)
להבין איך מריצים, משדרגים, מאבטחים ומנטרים בקנה מידה (Kubernetes DevOps)
ולכן Docker plus Kubernetes מופיע כמעט בכל מודעת DevOps רצינית.
סיכום קצר שיעשה סדר בראש
Docker נותן לכם קונטיינר שאפשר להריץ בכל מקום בצורה עקבית.
Kubernetes נותן לכם דרך להפעיל הרבה קונטיינרים, על הרבה שרתים, עם אוטומציה, שרידות וסקייל.
ברוב הארגונים, אתם משתמשים בשניהם יחד: Docker כדי לארוז ולהפיץ, Kubernetes כדי לנהל בפרודקשן.
ואם אתם רוצים ללמוד את זה כמו שצריך (ולא רק להכיר מושגים)
בעולם האמיתי, Docker ו Kubernetes הם חלק ממארג שלם: Linux, רשתות, CI CD, ענן, IaC (כמו Terraform), ניטור, אבטחה ותהליכי עבודה של DevOps.
בקורס DevOps של מכללת ג’ון ברייס אנחנו לוקחים את הכלים האלה מהבסיס ועד פרקטיקה של פרודקשן: בניית תהליכי CI CD, עבודה עם קונטיינרים, פריסה וניהול ב Kubernetes, וחיבור לתשתיות ענן וניטור בצורה שמדמה את מה שתפגשו בתעשייה. אם התחום הזה מסקרן אתכם ורוצים לבנות יכולת אמיתית, זה בדיוק המסלול שמסדר את התמונה.
