יש רגע כזה אחרי מתקפת סייבר שבו כולם שואלים את אותה שאלה: איך זה קרה?
אבל השאלה החשובה יותר היא: מה בדיוק קרה בתוך המערכות, מאיפה נכנסו, לאן הגיעו, ומה נשאר מאחור?
כאן נכנסת לתמונה פורנזיקה דיגיטלית (Digital Forensics), זה התחום שעוזר להפוך אירוע סייבר מרעש וחרדה לסיפור עם עובדות, ראיות, ציר זמן ותובנות שמאפשרות גם להתאושש וגם למנוע את הפעם הבאה.
מה זה פורנזיקה דיגיטלית ולמה היא כל כך קריטית?
פורנזיקה דיגיטלית היא תהליך של איסוף, שימור, ניתוח והצגת ראיות דיגיטליות ממערכות מחשב, רשתות, שרתים, שירותי ענן, טלפונים חכמים ועוד.
המטרה היא להבין מה התרחש, איך התרחש, מה היקף הנזק, ואיזה פעולות ביצע התוקף בפועל.
במילים פשוטות: אם Incident Response הוא הכיבוי המהיר של השריפה, פורנזיקה היא החקירה שמבינה מי הצית, באיזה מסלול האש התקדמה, ואיזה סימנים נשארו בזירה.
פורנזיקה דיגיטלית מול חקירה רגילה ומה באמת השתנה
בעבר חקירות נשענו על “ראיות פיזיות” כמו טביעות אצבע, מצלמות אבטחה או מסמכים.
בעולם הדיגיטלי כמעט כל פעולה משאירה עקבות, גם אם מנסים להסתיר אותן:
כניסה למערכת, שינוי הרשאות, יצירת משתמש חדש, העברת קבצים, התחברות מרחוק, פתיחת מייל חשוד, הפעלה של קובץ, שינוי בלוגים ועוד.
ההבדל הגדול הוא שהראיות הדיגיטליות עדינות מאוד.
שינוי לא זהיר יכול למחוק נתונים חשובים, לשבש תיעוד, או לגרום לכך שהממצאים לא יהיו קבילים בהמשך.
באילו מצבים עושים תחקור פורנזי?
פורנזיקה דיגיטלית נכנסת לפעולה בהרבה תרחישים, לא רק “האקר פרץ לנו”
אירועי כופרה והצפנה של שרתים ועמדות
חשד לגניבת מידע ארגוני או דלף מידע
גישה לא מורשית למערכות רגישות או לחשבונות פריבילגיים
שיבוש מידע עסקי, מחיקה או שינוי קבצים
מעילות פיננסיות או הונאות דיגיטליות
פריצה לאתר או לשירות ענן
חקירת מכשיר סלולרי שדלף ממנו מידע או ששימש להפצת קבצים זדוניים
בכל אחד מהמקרים המטרה דומה: לייצר תמונה ראייתית מלאה שתאפשר החלטות נכונות, טכניות, ניהוליות ולעיתים גם משפטיות.
איך פורנזיקה “מאתרת האקרים” בפועל?
כדי לזהות מי עומד מאחורי מתקפה לא תמיד צריך לדעת שם פרטי ותמונה.
בפועל מחפשים “חתימה” של פעילות, דפוסי פעולה ושרשרת אירועים.
בדרך כלל התהליך כולל:
איסוף נתונים מהמערכות הרלוונטיות
לוגים של הזדהות, שרתים, דואר, תחנות קצה, מערכות אבטחה, שירותי ענן, חומות אש ועוד.
בניית ציר זמן
מתי הייתה החדירה הראשונית, מה היה הקפיצה הבאה, ואיך התוקף התקדם בתוך הרשת.
זיהוי נתיב החדירה
חשבון שנפרץ, חולשה לא מתוקנת, פישינג, גישה מרחוק, ספק צד שלישי, קונפיגורציה בעייתית ועוד.
איתור פעולות בתוך המערכת
העלאת כלים, יצירת persistence, העלאת הרשאות, איסוף נתונים, תנועה רוחבית, מחיקה או שינוי לוגים.
הערכת נזק ודלף מידע
מה נגנב, מה הועתק, מה הוצפן, ומה נשאר נגיש לתוקף.
בחלק מהאירועים אפשר לקשור את שיטת הפעולה לקבוצה מוכרת או לקמפיין תקיפה רחב יותר, לפי תבניות וטכניקות שחוזרות על עצמן.
זה לא תמיד “שם של האקר”, אבל זה כן יכול להיות “סגנון” שמסביר הרבה ומסייע להתגונן.
שרשרת ראיות Chain of Custody ולמה זה משנה גם למי שלא הולך לבית משפט
אחד המושגים החשובים בעולם הפורנזיקה הוא שמירה על שרשרת ראיות.
כלומר תיעוד מדויק של מה נאסף, מתי, על ידי מי, איפה נשמר, ואילו פעולות בוצעו עליו.
למה זה חשוב?
כי ראיה דיגיטלית יכולה להפוך ללא אמינה אם אין הוכחה שהיא לא שונתה.
וזה רלוונטי לא רק לבית משפט.
גם מול רגולטורים, מול לקוחות, מול ביטוח סייבר, ובפנים ארגונית כשצריך לקבל החלטות קשות על בסיס עובדות.
אחת הטעויות הנפוצות אחרי מתקפה ומה עדיף לעשות במקום
במצב לחץ אנשים עושים אינסטינקטיבית מה שנראה “נכון”, אבל בפועל עלול להזיק לחקירה.
דוגמה קלאסית: לכבות מחשב חשוד.
במקרים מסוימים כיבוי יכול למחוק מידע חשוב, במיוחד נתונים בזיכרון נדיף או עקבות זמניים.
במצבים רבים ההמלצה הראשונית היא: לבודד את המחשב מהרשת ולא למהר לכבות.
כמובן שהכול תלוי בסוג האירוע ובשיקולי המשכיות עסקית, אבל הנקודה ברורה.
תגובה לא זהירה יכולה למחוק בדיוק את מה שאחר כך צריך כדי להבין מה קרה.
מוכנות לפורנזיקה מתחילה הרבה לפני האירוע
הדבר הכי כואב בארגונים הוא לגלות “ביום הדין” שאין מספיק תיעוד.
בלי לוגים, בלי Audit Trail, בלי שמירה ארוכת טווח, ובלי הפרדה שמגנה על הנתונים מפני מחיקה או דריסה.
מה כדאי להכין מראש?
שמירת לוגים היסטוריים של הזדהויות, מערכות הפעלה ומערכות אבטחה לתקופה מספקת.
Audit Log מפורט במערכות קריטיות כמו CRM, Billing, Accounting, שרתי קבצים ומערכות מסמכים.
תיעוד פעילות דואר, במיוחד עבור משתמשים בכירים ומקבלי החלטות.
שמירה של לוגים בסביבה נפרדת ומאובטחת, כדי שתוקף לא יוכל למחוק אותם בקלות.
הגדרה מראש של תהליך תגובה, מי מקבל החלטות, ומה עושים בשעה הראשונה.
בשורה התחתונה: פורנזיקה טובה מתחילה ביכולת לייצר ראיות, והיכולת הזו תלויה באיך בנויה סביבת התיעוד בארגון.
אילו כישורים צריך איש פורנזיקה דיגיטלית?
זה תפקיד שמשלב כמה עולמות יחד:
הבנה עמוקה של מערכות הפעלה ורשתות
יכולת לקרוא לוגים ולהבין “מה חריג”
היכרות עם טכניקות של תוקפים, כולל תנועה רוחבית, העלאת הרשאות והסתרת עקבות
עבודה עם תחנות קצה ושרתים, כולל Windows ו Linux
הבנה בסיסית בענן, זה כבר חלק מהזירה
יכולת כתיבת דוח ברור שמסביר ממצאים לא רק לאנשי IT אלא גם להנהלה
והבנה של עקרונות ראייתיים ושרשרת ראיות, כדי שהתוצר יהיה אמין וניתן לשימוש
פורנזיקה היא לא מותרות, היא היכולת לחזור לשליטה
ארגון שחווה מתקפה ולא מבצע תחקור פורנזי נשאר עם סימני שאלה:
האם התוקף עדיין בפנים?
מה נגנב?
מה השתנה?
והאם אותה פרצה עדיין פתוחה?
פורנזיקה דיגיטלית לא רק מספרת את הסיפור של מה שקרה.
היא מאפשרת להחזיר שליטה, לסגור פערים, ולשפר את ההגנות בצורה שמבוססת על עובדות ולא על השערות.
רוצים להיכנס לעולם ההגנה והחקירה? כאן זה מתחיל
אם התחום של פורנזיקה, תחקור אירועי סייבר ועבודה עם מערכות אמיתיות מרגיש לכם כמו הדבר הבא, זה בדיוק הכיוון של אנשי SOC ואנליסטים בעולם ההגנה.
בקורס מגן סייבר במכללת ג’ון ברייס לומדים לא רק מושגים, אלא מתרגלים בפועל תרחישים אמיתיים בסביבת מעבדה, עובדים עם כלים וטכניקות שמדמות את מה שקורה בשטח, ומפתחים מיומנויות שמתחברות לתפקידים ראשונים בעולם הסייבר.
אם אתם רוצים להוסיף לעצמכם מקצוע מבוקש ולהתחיל לבנות ניסיון מעשי אמיתי, שווה לבדוק את המסלול ולהבין אם הוא מתאים לכם.
