בשנים האחרונות נדמה שהשיח הציבורי על הכלכלה הישראלית נע בין דאגה לפסימיות. מלחמה, חוסר יציבות, כותרות קשות והרבה מאוד תחזיות שחורות. אבל כשמסתכלים על הנתונים, מתגלה תמונה אחרת לגמרי: ההייטק הישראלי לא רק ששרד את הסערה, הוא שובר שיאים היסטוריים.
על פי דו”חות וסקירות בינלאומיות, בהן גם של מגזין בלומברג, המגמה ברורה: ישראל ממשיכה לחזק את מעמדה כאחת המעצמות הטכנולוגיות הבולטות בעולם. לעיתים אפילו בניגוד מוחלט לנרטיב התקשורתי.
מספרים שלא משאירים מקום לספק
שנת 2025 הסתיימה עם נתון מרשים במיוחד: כ-15.6 מיליארד דולר גויסו על ידי חברות טכנולוגיה ישראליות, עלייה חדה לעומת השנה הקודמת. מספר האקזיטים עלה, היקפי העסקאות גדלו, וברבעונים מסוימים נרשמו רמות פעילות שלא נראו מאז שנות השיא של ההייטק.
זה לא נגמר בגיוסים. לפי מגזין בלומברג, העולם “מצביע ברגליים” גם דרך עסקאות ענק ורכישות: משקיעים מחוץ לישראל התחייבו לשלם לפחות כ-60 מיליארד דולר כדי לרכוש יותר מ-85 חברות, שיא מאז שהחלו לאסוף נתונים כאלה (1998), עם פרמיות רכישה ממוצעות גבוהות במיוחד. לצד זה מופיעים גם מדדי שוק שמעידים על אמון: השקל התחזק בכ-26% מול הדולר מאז אוקטובר 2023, ומרווח הסיכון (הפרמיה) על החוב הישראלי הצטמצם לפחות מאחוז אחד לעומת כשני אחוזים באוגוסט 2024.
בנוסף, מכוני המחקר IVC ו-LEUMI TECH פרסמו נתונים חיוביים על פעילות ההייטק הישראלי בשנת 2025. במהלכה, חברות הייטק מקומיות גייסו 11 מיליארד דולר ב-425 עסקאות, עלייה של 14% לעומת שנת 2024. האקזיטים הסתכמו ב-17.7 מיליארד דולר ב-182 עסקאות, וברבעון האחרון של השנה נרשמו גיוסים של 3.67 מיליארד דולר, השיעור הרבעוני הגבוה ביותר זה 3 שנים.
מעבר לכך, יש עוד נתון שממחיש את עומק המגמה: ההייטק מהווה כיום כ-17% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל – שיעור גבוה יותר מזה של ארה”ב, דרום קוריאה ומרבית מדינות אירופה. זה כבר לא “סקטור חזק”. זו תשתית מרכזית של הכלכלה הישראלית.
לא רק כסף, גם אמון עולמי
אחת ההתפתחויות המעניינות ביותר היא שינוי במפת ההשקעות. בעבר, ההייטק הישראלי נשען כמעט לחלוטין על הון אמריקאי. כיום התמונה מורכבת הרבה יותר: משקיעים מאסיה, מקוריאה, מיפן, מטייוואן ומקנדה מגדילים נוכחות, ובשנים האחרונות מצטרף שחקן חדש ומפתיע – מדינות המפרץ.
השקעות מאיחוד האמירויות, מבחריין ואף מערב הסעודית (חלקן פומביות וחלקן שקטות יותר) משקפות הכרה אזורית בכך שהחדשנות הישראלית היא נכס אסטרטגי. לא מדובר רק בכסף, אלא בהבנה שישראל היא מוקד ידע, טכנולוגיה ויכולות יישום שאין לו הרבה תחרות בעולם.
הסיפור של ההייטק הישראלי אינו רק סיפור של רעיונות מבריקים. הוא מבוסס על שילוב ייחודי של תרבות, חינוך, ניסיון מעשי ואקוסיסטם.
צפיפות יוצאת דופן של מרכזי פיתוח בינלאומיים, תרבות של יזמות, ניסיון טכנולוגי שמתחיל לעיתים כבר בגיל צעיר מאוד וחיבור הדוק בין צרכים אמיתיים לפתרונות טכנולוגיים – כל אלה יוצרים סביבה שבה חדשנות אינה סיסמה, אלא שגרה יומיומית.
דוגמה מצוינת לזה אפשר לראות בצפון הארץ: אנבידיה, אחת החברות המשפיעות בעולם בעולמות השבבים וה־AI, מקדמת מהלך רחב היקף באזור יקנעם והסביבה. לפי הדיווחים, החברה נמצאת בשלבים מתקדמים להקמת חוות שרתים גדולה במבוא כרמל בהשקעה של כ־1.5 מיליארד דולר, שתשתרע על כ־30 אלף מ״ר ותצרוך כ־64 מגה־וואט חשמל, סדר גודל חריג בישראל. במקביל, אנבידיה מקדמת הקמה של קמפוס מחקר ופיתוח בקריית טבעון, שעתיד להשתרע על כ־90 דונם ולאכלס עד 8,000 עובדים. כשחברה שמעסיקה כבר היום מעל 5,000 עובדים בישראל מרחיבה ככה את הפעילות שלה כאן. זו לא רק השקעה בתשתיות, אלא הצבעת אמון חזקה באקו־סיסטם המקומי ובכוח האדם.
כ-450 חברות בינלאומיות מחזיקות כיום מרכזי פעילות בישראל, עבור חלקן זהו מוקד המחקר והפיתוח היחיד מחוץ לארה״ב. המשמעות ברורה: ישראל נתפסת כיעד אסטרטגי ולא רק כתחנת ביניים.
הביקוש לאנשי מקצוע רק הולך וגדל
כשיש יותר חברות, יותר השקעות ויותר פעילות, נוצר צורך מתמיד באנשים איכותיים. מפת הדרושים של ההייטק ממשיכה להתרחב, במיוחד בתחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר, דאטה, פיתוח תוכנה, תשתיות ענן ועוד.
התחרות כבר אינה רק בין מועמדים על משרה, אלא גם בין חברות על טאלנטים. עבור מי שנכנס היום לתחום עם הכשרה טובה, הכלים הנכונים והבנה אמיתית של השוק, נפתחות אפשרויות שלא היו קיימות בעבר.
הדבר החשוב ביותר להבין הוא שהצמיחה הזו אינה אפיזודה רגעית. היא נשענת על תשתית ארוכת טווח: השקעה במחקר ופיתוח, חיבור בין אקדמיה לתעשייה, פתיחות לשיתופי פעולה בינלאומיים ויכולת מוכחת להסתגל במהירות לשינויים עולמיים.
גם כשיש האטות זמניות, הכיוון הכללי ברור – ההייטק הישראלי ממשיך להתרחב, לצמוח ולהפוך לרלוונטי יותר ויותר בזירה הגלובלית.
ומה זה אומר עבור מי שרוצה להשתלב?
אם בעבר כניסה להייטק נראתה כמו חלום רחוק או הימור, היום היא החלטה אסטרטגית חכמה. השוק קיים, הביקוש אמיתי, וההזדמנויות נפתחות בכל יום מחדש.
אנשי דאטה, מנהלי מוצר, מומחי שיווק דיגיטלי, אנשי QA, מנהלי פרויקטים, מומחי סייבר, אנשי UX/UI ועוד – כולם חלק מהמערכת שמניעה את הקטר הזה קדימה.
בדיוק בגלל זה, יותר ויותר אנשים בוחרים היום לעשות הסבה מקצועית, לשדרג יכולות קיימות, או להעמיק התמחות בתחומים מבוקשים. לא מתוך פחד מהעתיד, אלא מתוך הבנה שהעתיד כבר כאן.
בניגוד לרעשי הרקע ולתחזיות הפסימיות, הנתונים מספרים סיפור אחר: ישראל מתבססת כמעצמת טכנולוגיה עולמית. ההייטק המקומי מושך השקעות, מייצר ערך וממשיך לצמוח גם בתקופות מורכבות ומאתגרות.
ומי שמביט קדימה מבין שזה לא הזמן לעמוד בצד. זה הזמן להיות חלק מהתעשייה שמעצבת את הכלכלה, את החדשנות ואת שוק העבודה של השנים הבאות.
