על אף הקושי והאתגרים שעמדו בפני תעשיית ההייטק בשנה האחרונה, מבט על האקזיטים והעסקאות של 2025 מגלה סיפור אחר לגמרי: תעשייה שממשיכה לחדש, לגדול ולמשוך עניין מצד ענקיות טכנולוגיה מכל העולם. העסקאות הגדולות של השנה לא רק מצביעות על אמון בשוק, אלא גם מוכיחות שהחברות הישראליות פועלות בלב-ליבה של הכלכלה הדיגיטלית, מתשתיות AI ועד סייבר, דאטה ואנרגיה ומשפיעות באופן ממשי על הדרך שבה העולם עובד.
וכשבוחנים את האקזיטים אחד-אחד נוצרת תמונה אפילו ברורה יותר. חברות כמו Atero, Wiz, Armis, Carbyne, Locusview ואחרות זיהו בעיות עמוקות בעולם התשתיות, הענן והבינה המלאכותית ופיתחו להן פתרונות שמדברים ישר לשורה התחתונה של הארגונים. כל עסקה כזו מספרת סיפור על צורך אמיתי, על טכנולוגיה שהוכיחה את עצמה, ועל שוק עולמי שבוחר פעם אחר פעם בחדשנות הישראלית.
כעת נצלול אל כמה מהאקזיטים והעסקאות הבולטים של השנה, ונראה איך כל אחד מהם מספר בדרך שלו את הסיפור הגדול של ההייטק הישראלי ב־2025.
האקזיט של חברת Atero
חברת Atero הישראלית, שנוסדה רק ביולי 2024, הצליחה בתוך שנה אחת להגיע לאקזיט שמוערך בכ־150 מיליון דולר, עם מכפיל מרשים מאוד על ההשקעה הראשונית. הטכנולוגיה שלה מתמקדת בניהול ואופטימיזציה של מאיצים חישוביים (GPU), המשאב הכי יקר והכי קריטי בעידן ה-AI.
בזמן שחברות רבות משקיעות מיליארדים בחוות שרתים, Atero באה מהכיוון ההפוך ושואלת: “איך מוודאים שכל GPU עובד מקסימום שעות, על המשימות הנכונות ועם מינימום בזבוז אנרגיה?”.
הרכישה על ידי Crusoe, שמספקת גם חשמל ירוק וגם תשתיות ענן לפרויקטי AI עצומים כמו Stargate, מחברת בין שלושה עולמות: אנרגיה, תשתיות מחשוב ואופטימיזציית משאבי AI. חלק ממארג תשתיתי של הדור הבא של בינה מלאכותית.
הקזיט של חברת “ענן” ועומר אדם
עסקה אחרת שהצליחה להפתיע את כל מי שלא עוקב ביומיום אחרי עולם הדאטה סנטרים היא המכירה של כ־20% מחברת “ענן” לפי שווי של מיליארד שקלים. השילוב בין זמר כמו עומר אדם לבין שותפים מנוסים מתעשיית התשתיות והאנרגיה יצר חברה שמקימה דאטה סנטרים בהיקפי הספק מרשימים ומסתכלת קדימה לעבר מאות מגוואטים של תשתית מחשוב.
מאחורי המספרים יש סיפור ברור: כדי שכל ה-AI הזה יעבוד, צריך חשמל, קירור, שטח, תשתית פיזית וניהול הנדסי מטורף. דאטה סנטר הוא לא “חדר שרתים משודרג” אלא מפעל תעשייתי טכנולוגי שמייצר ביקוש לאנשי IT, DevOps, רשתות, סייבר ותפעול קריטי.
העסקה של “ענן” מדגישה שישראל לא משחקת רק בצד התוכנה, היא הופכת גם לשחקנית בזירת התשתיות שעליהן נשען הענן הגלובלי.
Armis ו־ServiceNow — אקזיט סייבר עם השפעה עולמית
בשנת 2025 הודיעה ServiceNow על הסכמה לרכוש את חברת Armis בעסקה של כ־7.75 מיליארד דולר. זו אחת העסקאות המשמעותיות ביותר שנעשו בתחום אבטחת המידע בשנים האחרונות, והיא ממקמת את Armis בשורה הראשונה של חברות הסייבר שפועלות היום בשוק הגלובלי.
Armis מתמחה בזיהוי, ניהול ואבטחה של כל הנכסים המחוברים בארגון. מחשבים, ציוד רפואי, ציוד תעשייתי, מכשירי IoT ועוד. ככל שהעולם מתחבר יותר לרשת, היכולת לראות את כל התמונה ולנהל סיכונים בזמן אמת הפכה קריטית. שילוב הפתרונות של Armis בתוך הפלטפורמה של ServiceNow יוצר שכבת אבטחה אנליטית עמוקה, שמחברת בין תפעול, IT ואבטחת מידע ומסייעת לארגונים להתמודד עם איומים מורכבים בצורה חכמה יותר.
Carbyne ו-Axon – חדשנות שמצילה חיים
אקזיט מרשים נוסף הוא רכישת Carbyne על ידי Axon, בעסקה של 625 מיליון דולר במזומן. Carbyne פיתחה פלטפורמת תקשורת חכמה לשעת חירום, עם וידאו, מיקום מדויק, צ’אט וניתוח בזמן אמת, שמשרתת אלפי מוקדנים ברחבי העולם.
הייחוד הוא בשילוב של בינה מלאכותית שמנתחת את השיחה, התמונות והנתונים בזמן אמת כדי לסייע למוקדנים לקבל החלטות מהירות ומדויקות יותר. זו דוגמה חיה ל-AI שלא רק משפר דאשבורד, אלא יכול, פשוטו כמשמעו, להציל חיים.
האקזיט של Carbyne מציב זרקור על תחום ה-Defense Tech וה-Public Safety: שילוב בין סייבר, דאטה, תקשורת, מערכות זמן אמת ו-UX שמאפשר לצוותי חירום לעבוד טוב יותר ברגעים הכי רגישים.
Locusview ו-Itron – תשתיות אנרגיה פוגשות SaaS ישראלי
בעולם התשתיות, רכישת Locusview הישראלית על ידי Itron תמורת 525 מיליון דולר מדגימה איך תוכנה ישראלית משנה משחק בענף שנחשב עד לא מזמן “כבד ושמרני”.
Locusview מנהלת עבור חברות אנרגיה את מחזור החיים של פרויקטים מורכבים: מהתכנון, דרך איסוף נתונים מהשטח בזמן אמת, ועד למסירה. כשמזרימים היום מאות מיליארדי דולרים בשנה לפרויקטי תשתיות אנרגיה, היכולת להפוך את כל זה לפלטפורמה דיגיטלית אחת היא זהב.
המסר למי שבוחן קריירה בהייטק: הרבה מההזדמנויות הגדולות יושבות היום בענפים שפעם לא היו “סקסיים”. מי שמוכן ללמוד לעומק תשתיות, אנרגיה, רגולציה ודאטה יכול להוביל שינוי בעולמות שמחזיקים את הכלכלה כולה.
הסיפור של Wiz — האקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי
חברת הסייבר הישראלית Wiz נמכרה ב־2025 לחברת Alphabet, חברת האם של גוגל, בעסקה בהיקף של כ־32 מיליארד דולר. מדובר באקזיט הגדול ביותר שנרשם עד היום בתעשיית ההייטק הישראלית, וגם באחת הרכישות המרשימות שביצעה גוגל מאז הקמתה.
Wiz נוסדה ב־2020, ובתוך זמן קצר הצליחה לבנות פלטפורמת אבטחת ענן שמעניקה לארגונים תמונת מצב מלאה של סיכונים ותקלות, בזמן אמת ועל גבי סביבות ענן מורכבות. הצמיחה המהירה שלה מראה עד כמה אבטחת ענן הפכה לעולם קריטי בעידן ה־AI והדיגיטל. מעבר להישג העסקי, זהו סיפור על טכנולוגיה ישראלית שהפכה לחלק מתשתית הליבה של אחת מענקיות הטכנולוגיה הגדולות בעולם.
Oosto – זיהוי פנים ישראלי בדרך לאקזיט אמריקאי
אוסטו (לשעבר AnyVision), שפועלת בתחום זיהוי הפנים המתקדם, נמצאת בשלבים סופיים של משא ומתן למכירה לחברה אמריקאית גדולה. אחרי גיוסים בהיקף של מאות מיליוני דולרים ופריסה ברחבי העולם, משדות תעופה ועד אצטדיונים, זה עוד סיפור של טכנולוגיה ישראלית שמשפיעה על תעשיות שלמות.
תחום ה-Computer Vision, ה-AI האתי והוויכוחים סביב פרטיות ואבטחה הופכים את העבודה בחברות כאלה למאתגרת במיוחד, גם טכנולוגית וגם ערכית. מי שנכנס לעולמות האלה צריך לא רק קוד טוב, אלא גם חשיבה ביקורתית והבנה עמוקה של ההשלכות האנושיות.
מריט רוכשת את אקסלה — אקזיט עם משמעות גדולה
לא כל האקזיטים של 2025 היו ענקיים, אבל חלקם הצביעו בצורה ברורה על לאן השוק מתקדם. אחד מהם הוא רכישת חברת אקסלה על ידי מריט. סכום העסקה לא פורסם רשמית, אך ההערכות מדברות על מיליוני שקלים, מהלך אסטרטגי שמחזק את פעילותה של מריט בעולם ניהול זהויות ובקרת גישה.
אקסלה, שהוקמה ב־2024, התמקדה בפתרונות כמו ניהול הרשאות, מערכות SSO, אימות רב־שלבי ואינטגרציות עם כלים מובילים. בעידן שבו עובדים, מערכות ולקוחות מחוברים מכל מקום, הגנה על זהויות הפכה לאחד האתגרים הקריטיים ביותר בארגון.
עבור מריט, הרכישה הזו מוסיפה נדבך חשוב לשירותי ה־MSSP שהיא מספקת: ניטור 24/7, תגובה לאירועי סייבר, ליווי תהליכי פיתוח מאובטחים ועוד. עכשיו, עם יכולות מתקדמות בניהול זהויות, היא מסוגלת להציע פתרון הוליסטי יותר , כזה שמחבר בין משתמשים, יישומים ותשתיות תחת מעטפת הגנה אחת.
עסקאות מהסוג הזה אולי לא מגיעות לכותרות כמו האקזיטים במיליארדים, אבל הן מספרות סיפור חשוב: הסייבר נהיה יותר עמוק, יותר תפעולי ויותר משולב ביום־יום של הארגונים.
ומה הלאה? מבט אל 2026
כשמסתכלים על כל האקזיטים והעסקאות האלה יחד, אפשר לזהות כמה קווים משותפים ברורים:
• הם יושבים על תשתיות: ענן, דאטה סנטרים, אנרגיה, רשתות, מערכות חירום
• הם נשענים על בינה מלאכותית: אופטימיזציה, זיהוי, ניתוח בזמן אמת, סימולציות
• הם דורשים שילוב של עולמות: פיתוח ותשתיות, סייבר ודאטה, מוצר ו-UX, רגולציה ותפעול
עבור מי שחושב על הצעד הבא שלו, המשמעות פשוטה: ההייטק של 2026 והלאה מחפש אנשים שיודעים לשלב בין יכולת טכנולוגית לבין הבנה עסקית ותהליכית. מפתחי Full Stack שמבינים Cloud ו-AI, אנשי DevOps ותשתיות, מומחי סייבר, Data Analysts, Product Managers, QA מתקדמים ומנתחי מערכות, כולם חלק מהפאזל שמאפשר לעסקאות כאלה לקרות.
לסיכום, האקזיטים של השנה האחרונה הם לא רק “כותרת חגיגית”, הם תזכורת לכך שהחדשנות הישראלית עדיין נמצאת בלב הבמה העולמית. אבל מאחורי כל עסקה יש עשרות ומאות אנשי מקצוע: מפתחים, אנשי סייבר, דאטה, DevOps, בדיקות תוכנה, ניתוח מערכות, מנהלי מוצר, מעצבים ואנשי תשתיות.
אם אתם מסתכלים על הסיפורים האלה וחושבים “הלוואי וזה היה גם המסלול שלי”, זה בדיוק המקום שבו לימודי הייטק נכנסים לתמונה. לא בתור הבטחה לאקזיט מהיר, אלא כבסיס מקצועי שמאפשר לכם להיכנס לתעשייה שבונה את הגל הבא של הסיפורים האלה.
במכללת ג’ון ברייס אנחנו מלווים כבר שנים את תעשיית ההייטק הישראלית, ורואים מקרוב איך בוגרים ובוגרות שלנו משתלבים בתחומים שמובילים את השוק: פיתוח, סייבר, DevOps, ענן, דאטה, בדיקות תוכנה, עיצוב וחוויית משתמש ועוד. הקורסים והמסלולים השונים נבנים יחד עם התעשייה, כדי להתאים ליכולת הנדרשת בשטח, לא רק לתיאוריה.
האקזיטים ימשיכו להופיע בכותרות. השאלה היא אם תישארו בצד כצופים, או שתבחרו לקחת חלק במה שקורה מאחורי הקלעים, ללמוד מקצוע טכנולוגי, להיכנס לעולם ההייטק ולהיות חלק מהסיפור הישראלי שממשיך להדהים את העולם.
