הבינה המלאכותית נמצאת בכל מקום, את זה כבר הספקנו להבין. כל יום חדשות הטכנולוגיה מוצפות בעוד תקדים, עוד חידוש, עוד מודל שעושה דברים שעד כה רק בני אנוש ידעו לעשות, כל יום עוד חברה קופצת על העגלה ומוציאה את הגרסה שלה, ושימושים חדשים ומעניינים (ולעיתים, אפילו לא ממש מוסריים, כמו הסטודנט שנתן ל-CHATGPT לכתוב לו עבודה אקדמית בת 2,000 מילים וקיבל ציון עובר!) צצים כמו פטריות אחרי הגשם. חלק מאיתנו חוששים מהשינוי הזה, חלק מאיתנו מברכים אותו, אבל כולנו בעיקר מבינים שזה לא טרנד חולף, זה לא שגעון, זו מראה אל העתיד שלנו, ואל מה שחלק מהאנשים מכנים “אפוקליפסת האוטומציה”.
אז את ההתרגשות מהחידוש כעת, אנחנו מבינים, וכבר סקרנו בכתבה קודמת את ההשפעות שיש לבינה המלאכותית על תעשיית עובדי ההייטק ועל שוק התעסוקה בכלל, אבל אותנו יותר מעניין עכשיו – מה צופן העתיד? לא בשנה או בשנתיים הקרובות, אלא איך יראה עולם התעסוקה בעוד 10 שנים מהיום, והאם הבינה המלאכותית באמת תשנה אותו ללא היכר.
ישבנו לשיחה מרתקת עם המומחים של מכללת ג’ון ברייס ודיברנו קצת על שוק ההייטק, איך תראה מצבת העובדים בעוד עשור מהיום, ובעיקר, בעידן בו חידושים טכנולוגיים מתרחשים מדי יום, האם באמת יש לנו ממה לחשוש, לא רק עכשיו, אלא גם בעוד עשור מהיום?
אז לפני הכל, האם באמת הולך להיות שינוי כזה דרמטי?
דוד שיפמן, ראש תחום סייבר בג’ון ברייס ומנכ”ל חברת ThinkCyber מצהיר באופן שלא משתמע לשני פנים שכן, הולך להיות שינוי וכולנו נרגיש אותו. “כל תחום ישתנה לגמרי” הוא אומר. “תכנות למשל, ישודרג ויהפוך להיות יותר פשוט, וכבר היום אנחנו משתמשים ב- AI להרכבת קוד בשניות בודדות. בעולמות הסייבר לדוגמה, עד היום היינו צריכים להכשיר להגן מפני אנשים עם כוונות זדוניות. כעת, הקדמה תחייב אותנו להכשיר אנשים להתמודדות מול מחשבים, וזה כמעט בלתי אפשרי אצל אנשים ללא רקע טכני”.
בנצי שפירא, מנהל אקדמי של “קורס ניהול מערכות המידע (CIO) – מנמ”ר בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית” ומנכ”ל חברת “BIM ניהול ויעוץ מערכות מידע” משתף כי לדעתו כן יהיה שימוש ברובוטים במקום בבני אדם בשוק העבודה, ושלמשל יהיו רובוטים שיבצעו אבחון ראשוני במרפאות וחדרי מיון למטופלים, במקום רופא או אחות, ודוד שיפמן מוסיף על דבריו: “תחשבו על רופאים שיוכלו להתייעץ עם מערכות בלתי מוגבלות, כדי לבצע ניתוח מורכב, למצוא תרופה למחלות. השינוי יהיה רוחבי, ובכל התעשיות השונות”.
יונית אלבז, מנהלת תחום בדיקות במכללת ג’ון ברייס, מרצה בכירה במכללת ג’ון ברייס ובאוניברסיטת אריאל מחזקת את דבריהם של בנצי ודוד ומוסיפה: “להערכתי הרבה מאוד מתהליכי עבודה פנים ארגוניים יעברו תהליך המבוסס אוטומציה מעבר לשינוי הנראה. אנו מדברים על תחומי רפואה, צרכנות, פיננסים, תחבורה, חקלאות וכמובן ענף ההייטק. הדוגמה הקרובה לרובנו היא שכבר אין צורך להגיע לבנק כי את רוב הפעולות אנו יכולים לבצע באמצעות תהליך אוטומטי. תהליכי אוטומציה ושילוב של בינה מלאכותית נועדו להקל על חיינו ולייעל תהליכי עבודה, ואין זה אומר שמשרות העבודה בסיכון”.
לא לרוץ לחפש מקצוע אחר – לפי המומחים
את דבריה של יונית אנו שומעים מהדהדים אצל רבים מהמומחים שלנו, שמרגישים צורך להרגיע ולהבטיח – שוק העבודה לא באמת נמצא בסכנה מיידית, לא עכשיו וגם לא בעוד עשור מהיום, וגם אם פעולות רבות יתבצעו באופן אוטומטי, אנשי המקצוע עדיין יצטרכו לבצע את תפקידם. יש אף כאלו שמכריזים כי אורך החיים של איש מקצוע יהיה תלוי דווקא ביכולת שלו להסתגל ולהתפתח ביחד עם המערכות האוטומטיות.
דותן קופר, מנהל תחום עיצוב גרפי בג’ון ברייס, עצמאי בעולם הגרפיקה ומתמחה ב-UIUX, עובד עם חברות הייטק ומשרדי פרסום הוא אחד מאותם מומחים שמאמינים שהבינה המלאכותית תהפוך אותו לאיש מקצוע טוב יותר. “תמיד יהיה צורך באנשי מקצוע שיסגרו את הפינה” הוא מכריז. “כאלה שידעו להשתמש במה שאפשר מתוך התוצר של הבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית היא אמנם דבר מדהים, אבל אנחנו לא יכולים לדעת מה הולך לקרות בעתיד, מה שאני יודע זה שאני אהיה שם. מעצב דיגיטלי שמבין את היתרון והחיסרון של המערכת ויודע מה כדאי לעשות עם התוצרים של הבינה ואיך לתת שירות באמצעותה ללקוחות, יהיה ביתרון. ובכלל, לדעתי דברים כאלה רק עוזרים ליותר התעניינות בתחום הזה של גרפיקה ממוחשבת, עיצוב דיגיטלי, ועוד המון מקצועות בעולם ההייטק”.
טל פלורנטין, מחבר הספר ״חוויית המשתמש״, ממובילי תחום ה-UX בישראל מצטרף אל דותן: “בנקודת הזמן הנוכחית, אני לא מזהה איום ממשי על מקצועות העיצוב הגרפי וחוויית המשתמש. מאפייני חוויית משתמש הם Problem solvers. הם מקבלים אתגר עסקי, לומדים על קהל היעד ומתכננים ממשקי משתמש אפקטיביים שיתמכו בו. הם מנחים את העיצוב ואת הפיתוח, בודקים את נוחות השימוש של הממשק ועוד. לכל אלה לא נראה כל תחליף, ומנועי ה-AI הם שחקני חיזוק משניים, שעושים הרבה רעש ומוסיפים הרבה ערך מוסף, אבל לא מהווים איום ממשי על שוק התעסוקה הזה”.
יונית אלבז ממשיכה את קו המחשבה: “ארגונים מתייעלים ואיתם תהליכי העבודה. כתוצר ישיר לכך, תפקידים חדשים נולדים ובסופו של יום, גם מערכות מהסוג הנ”ל אינן יכולות לפעול ללא כוח ומוח אנושי. המוח האנושי יצטרך להגדיר ולהפעיל תהליכים אלו, כך גם בתעשיית ההייטק. נצטרך להפחית במשרות מסוימות, אך גם נצטרך לאייש משרות חדשות הקשורות בפיתוח, תחזוקה ותפעול מערכות אלו. אז כן, תפקידים מסוימים הפכו יתומים או מיותרים אך לצד זאת נולדו תפקידים חדשים”.
דורון מידן, מנהל תחום תשתיות ואבטחה בענן בג’ון ברייס וארכיטקט ראשי בחברת Liquidity Capital לענן ואבטחה בענן מסכם את הנושא: ” בשלב הזה אני לא רואה שהבינה המלאכותית תחליף כוח אדם אנושי אבל נצטרך להמתין ולראות. הנבואה ניתנה לשוטים, בעידן הטכנולוגי של היום קשה לנבא מה יהיה בעוד שנתיים. השינויים שאנו חווים בעולם הענן הם שינויים משמעותיים והם קורים מהר מאוד”.
האם המקצוע שלכם הוא Future-safe?
ברחבי האינטרנט ניתן למצוא לא מעט סקרים ותחזיות על מה שנקרא future-safe, מקצועות שמוגנים מפני התרחישים שיקרו בעתיד (למרות שברור כי גם על המקצועות הללו תהיה השפעה כזאת או אחרת בדרכי העבודה). ברוב התרחישים הללו, ברור מאד שהמקצועות עם הכי הרבה בטחון הם אלו המצריכים מגע אנושי – פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים בבריאות הנפש, עובדים סוציאליים, תזונאים ודיאטנים, ולצידם גם, כמה ברור – מומחי בינה מלאכותית.
לירן בן חיים, אחראי תחום ה-DATA בג’ון ברייס, בעל בית תוכנה המפתח מוצרים שונים, מערכות מידע ומערכות עתירות DATA אפילו קורא תיגר על גוגל בנושא זה: “גוגל פרסם לאחרונה תחקיר עם סיכוי הישרדות של מקצועות בעתיד. למתכנת נתנו 45% סיכויי הישרדות, כלומר, הם טוענים שבעוד 30 שנה הסיכוי שהמקצוע מתכנת עדיין יהיה קיים, הוא רק 45%. אני ממש לא חושב ככה. הבינה יכולה להפוך את החיים של המתכנת ליותר קלים, כן, זה כלי שייקצר וייעל את העבודה של המתכנת, אבל זה עוד רחוק מלהחליף אותו. כל הלוגיקה מאחורי עבודת המתכנת מצריכה מוח אנושי”.
אז מהם המקצועות שכנראה לא ישרדו את העשור הקרוב? לירן אומר “יש סיכוי טוב שלא יצטרכו יותר תחקירנים, מידענים וכאלה. אם יהיה צורך במידע או בתשובה לשאלה כלשהי, המנהל יוכל לעשות את זה בעצמו בכמה קליקים”.
אייל שניידר, מנהל תחום ניתוח מערכות מידע בג׳ון ברייס ובעלים של חברת ייעוץ שעוסקת במתן פתרונות ארכיטקטורת ואינטגרציית תוכנה במערכות מידע אפילו הולך רחוק יותר וטוען כי הפיתוחים הללו דווקא ייצרו יותר משרות ומקצועות, ולא פחות. “אני מאמין שבעקבות ההתקדמויות הללו, אנחנו עומדים בפני מהפכה שתהפוך את עולם המחשוב לנגיש יותר עבור כמות גדולה יותר של אנשים” הוא מסביר. “המועדון האקסקלוסיבי הולך להיפתח לציבור הרחב – הצורך בלהיות מומחה בפיתוח קוד לא יהווה חסם להפעלת מערכות בינה מלאכותית בעלות תועלת וערך עבור כל אדם מן היישוב. דבר זה יגרור כנראה פיתוח של קורסים והכשרות בחינוך, טיפול ופסיכולוגיה של מודלי AI על מנת להפיק מהם תועלת טובה יותר ומדויקת יותר”.
ואם כבר דיברנו על קורסים והכשרות, איך מכללת ג’ון ברייס מתמודדת עם השינויים העתידים לבוא ולמה צריכים לצפות תלמידי מחזורי העתיד של המכללה?
דוד שיפמן משתף: “השינוי מתבצע כבר היום בהכשרות הסייבר בג’ון ברייס. התלמידים לומדים לכתוב אלגוריתם להתמודדות אוטומטית עם הגנות ותקיפות כבר בתחילת ההכשרות, וזה מלווה אותם בכל המודולים השונים”.
אייל שניידר מוסיף: “אנחנו נאלץ לשנות את הדרך שבה אנו מלמדים מערכות מידע, פיתוח תוכנה והנדסת קוד ובמקביל, נהיה חייבים לשנות את האופן בו אנו מעריכים ובודקים את אנשי המקצוע. הדרך של לימוד הנדסת תוכנה קלאסית ומדעי המחשב כנראה תעלם, ובעולם החדש – נהיה יותר אדריכלי ״צורך״ ומהנדסי ״שימוש״ באותם מודלים של בינה מלאכותית שעתידים להציף את עולמנו”.
ודוד מסכם: “רבים הבינו שהעתיד נמצא במקצועות ההייטק. התלמיד צריך לוודא שהוא בוחר תחום שהוא מתחבר אליו ולומד במקום שבאמת מכין אותו לשוק. אני צופה עלייה בכמות התלמידים ואף מקווה שהשינוי בתפישה יחל כבר בבתי הספר”.
ואחרי ששמענו את דעת המומחה, החלטנו לפנות למומחה הגדול מכולם, יודע-כל – CHAPGPT בעצמו! ולשאול אותו מה הוא חושב על תחזיות המומחים שלנו ואיך העתיד יראה לפי דעתו (או לפחות, לפי היכולת שלו לאסוף מידע), וזה מה שהיה לו לומר:
” קשה לחזות בוודאות כיצד יראה שוק העבודה בעוד 10 שנים, במיוחד לאור ההתקדמות המהירה בטכנולוגיית AI. עם זאת, הנה כמה תרחישים אפשריים המבוססים על מגמות ותחזיות נוכחיות:
1. סביר להניח שעבודות הכרוכות במשימות שגרתיות שחוזרות על עצמן יהיו אוטומטיות או במיקור חוץ למערכות המופעלות על ידי בינה מלאכותית. זה כולל עבודות כגון הזנת נתונים, עבודות פס ייצור וסוגים מסוימים של שירות לקוחות.
2. משרות הדורשות ידע ומיומנויות מיוחדות, יצירתיות ואינטראקציה אנושית צפויות להיות בטוחות יותר בעתיד. דוגמאות לסוגים אלה של עבודות כוללות אנשי מקצוע בתחום הבריאות, מחנכים, עובדים סוציאליים ואמנים.
3. צפויות לצוץ משרות חדשות הדורשות מיומנויות בניהול, פיתוח ושימוש במערכות AI. זה כולל משרות כמו מתכנתי בינה מלאכותית, מנתחי נתונים ומאמני בינה מלאכותית.
4. משרות הדורשות מיומנות פיזית וניידות, כגון פועלי בניין, נהגים וסוגים מסוימים של עובדי בריאות, עשויות להיות פחות מבוקשות ככל שרובוטים ומערכות בינה מלאכותיות מתקדמים יותר.
5. משרות הכרוכות בקבלת החלטות וחשיבה ביקורתית, כגון מנהלים, עורכי דין ומדענים, עלולות גם להיתקל בהפרעות ככל שמערכות בינה מלאכותית הופכות למיומנות יותר בניתוח וסינתזה של נתונים.
לסיכום, בעוד שאי אפשר לחזות את השינויים המדויקים בשוק העבודה שיתרחשו בעשור הקרוב, ברור של-AI תהיה השפעה משמעותית על כוח העבודה. עבודות הדורשות מיומנויות אנושיות ייחודיות כגון יצירתיות, אינטליגנציה רגשית וחשיבה ביקורתית צפויות להיות בטוחות יותר לעתיד, בעוד שעבודות הכוללות משימות שגרתיות עשויות להפוך לאוטומטיות או להיות מועברות למיקור חוץ למערכות AI. העובדים המצליחים ביותר יהיו אלה שמסתגלים ולומדים מיומנויות חדשות כדי להישאר בקדמת העקומה בשוק העבודה המשתנה במהירות”.
אם תשאלו אותנו, ה-AI והמומחים שלנו באותו ראש, והתחזית לעתיד דומה -– אמנם הנבואה בעידן הטכנולוגי ניתנה לשוטים, כפי שהטיב לומר דורון (וכפי שגם CHATGPT חושב), אך הקונצנזוס טוען כי כן, יהיו שינויים ואפילו שינויים מרחיקי לכת, אך לא כאלו שיפריעו לנו כאנשי מקצוע או חלילה שיסכנו את הקריירה שלנו, אלא רק כאלה שירחיבו את האפשרויות שלנו, יהוו לנו השראה, ואם נשכיל – אף יהפכו אותנו לאנשי מקצוע טובים יותר.
זה נשמע לנו כמו עתיד מרגש במיוחד, לא?…
